Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 70b

שֵׁם מִשִּׁמְעוֹן. ''הֵנָּה'' — אָבוֹת, ''מֵהֵנָּה'' — תּוֹלָדוֹת. ''אַחַת שֶׁהִיא הֵנָּה'' — זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת. ''הֵנָּה שֶׁהִיא אַחַת'' — שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת. וּשְׁמוּאֵל, ''אַחַת שֶׁהִיא הֵנָּה'' וְ''הֵנָּה שֶׁהִיא אַחַת'' לָא מַשְׁמַע לֵיהּ.

Traduction

only shem, part of the word, the letters shin and mem, from Shimon. Them refers to one who performed the primary categories of labor. Of them refers to one who performed subcategories of prohibited labors. One that is them refers to one transgression with multiple punishments, as in a case where his action was intentional with regard to Shabbat in that he was aware that it was Shabbat, and his action was unwitting with regard to the prohibited labors in that he was unaware that the labors were prohibited. In that case, he is liable for each primary category of labor. Them that are one refers to several transgressions with one punishment, as in a case where his action was unwitting with regard to Shabbat in that he was unaware that it was Shabbat, and his action was intentional with regard to the prohibited labors in that he was aware that the labors were prohibited. In that case, he is liable to bring only one sin-offering. Apparently, Rabbi Yosei has a source for the division of Shabbat labors. Why doesn’t Shmuel derive the halakha from that source? The Gemara answers: Shmuel did not derive one that is them and them that are one from the verse.

Rachi non traduit

מהנה לרבות תולדות. כלומר היוצאות מהן מן האבות:

אחת שהיא הנה. דאמרן פעמים שחייב על כל אחת ואחת מאי היא כגון שעשאן בזדון שבת ושגגת מלאכות דאיכא שגגות טובא והנה שהיא אחת דאמרן פעמים שחייב אחת על כולן מאי היא כגון שגגת שבת וזדון מלאכות דיודע שהמלאכות אסורות בשבת אבל שכח ששבת היום:

לא משמע ליה. דמיבעיא ליה כוליה לשם משמעון ולתולדות:

Tossefoth non traduit

שם משמעון. האי לישנא לא הוה צריך למימר כיון דאליבא דר' יוסי קאי דסבר בפ' הבונה (לקמן שבת ד' קג:) דאפי' שריטה אחת על שני נסרים או שני שריטות על נסר אחד חייב אלא ניחא ליה למנקט לישנא דמתני' דהבונה (שם.) א''ר יהודה מצינו שם קטן משם גדול שם משמעון:

לא משמע ליה. שמואל דלא כר' נתן ודלא כר' יוסי וצ''ל דמקבלה קים ליה לשמואל הכי:

בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: הֶעְלֵם זֶה וָזֶה בְּיָדוֹ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי הֶעְלֵם שַׁבָּת בְּיָדוֹ, וְאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אַדְּרַבָּה, הֲרֵי הֶעְלֵם מְלָאכוֹת בְּיָדוֹ וְחַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: חָזֵינַן, אִי מִשּׁוּם שַׁבָּת קָא פָרֵישׁ — הֲרֵי הֶעְלֵם שַׁבָּת בְּיָדוֹ וְאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, וְאִי מִשּׁוּם מְלָאכָה קָפָרֵישׁ — הֲרֵי הֶעְלֵם מְלָאכוֹת בְּיָדוֹ וְחַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: כְּלוּם פֵּרֵישׁ מִשַּׁבָּת אֶלָּא מִשּׁוּם מְלָאכוֹת, כְּלוּם פֵּרֵישׁ מִמְּלָאכוֹת אֶלָּא מִשּׁוּם שַׁבָּת — אֶלָּא לָא שְׁנָא.

Traduction

Rava raised a dilemma before Rav Naḥman: What is the halakha if a person had a lapse of awareness of both this, Shabbat, and that, a particular labor? He said to him: He had a lapse of awareness with regard to Shabbat and is liable to bring only one sin-offering. Rava said to him: On the contrary, he had a lapse of awareness with regard to prohibited labors, and he should be liable for each and every labor that he performed. Rather, Rav Ashi said: We see, if it is due to awareness of Shabbat that he desists from performing the labor when he is told what day it is, then, apparently, it was a lapse of awareness with regard to Shabbat, and he is liable for only one. And if it is due to awareness of the prohibited labor that he desists, then, apparently, it was a lapse of awareness with regard to the labors and he is liable for each and every one. Ravina said to Rav Ashi: Does he desist due to Shabbat for any reason other than because he knows that the labors are prohibited? And similarly, does he desist from performing the labors when told that it is prohibited for any reason other than because he knows that it is Shabbat? When one desists from labor when he is told that it is Shabbat, it is because he understands that the labor he is performing is prohibited on Shabbat. Similarly, when one desists from his labor when he is told that the labor is prohibited, it is because he understands that the day is Shabbat. Rather, there is no difference between the cases, and in both he is considered unwitting with regard to Shabbat.

Rachi non traduit

זה וזה. שבת ומלאכות:

מהו. חייב אחת על כולן או על כל אחת ואחת וקמבעיא ליה הא דתני לעיל (שבת דף סט.) שגג בזה ובזה זהו שוגג האמור בתורה מהו לחיובי חדא או לחיובי אכולהו וממתני' דהשוכח עיקר שבת דאינו חייב אלא אחת לא שמעינן ליה דהשוכח עיקר שבת חדא שגגה היא וכי מיבעיא לן ביודע עיקר שבת אבל מלאכות הללו אינו יודע שאסורות ועוד נעלם ממנו שהיום שבת דאיכא למיתלי שגגה אכל מלאכה ומלאכה הואיל ויודע עיקר שבת ואיכא למתלי אהעלם שבת וחדא שגגה היא:

אי משום שבת קא פריש. זה שפירש מן העבירה ובא להתכפר אי משום שבת היתה שאמרו לו שבת היום ופירש אישתכח דמשום העלם שבת היה עושה:

ה''ג ואי משום מלאכות הללו קא פריש שאמרו לו מלאכה היא זו ופירש הרי העלם מלאכה בידו וזיל בתר מלאכות:

כלום פריש משבת אלא משום מלאכות. כשאמרו לו שבת היום הבין שהמלאכות הללו אסורות דאי לא אסורות למה הוזקקו לומר שבת היום:

אלא לא שנא. ואינו חייב אלא אחת:

Tossefoth non traduit

העלם זה וזה בידו מהו. אומר ר''י דאפי' לא ידע לשבת בשום מלאכה חשיב ליה העלם זה וזה כדמוכח בסמוך דקאמר (ר''י') אי אמרת בשלמא העלם זה וזה בידו חייב כו' אלמא אע''ג דלא ידע לשבת במידי חשוב העלם זה וזה וצריך לחלק בין זה לשוכח עיקר שבת דהכא אינו שכוח כל כך דכי מדכרו ליה מדכר אבל שכח עיקר שבת היינו כעין תינוק שנשבה לבין הנכרים:

אמר ליה הרי העלם שבת בידו כו'. בשבועות בפ''ב ('' יט.) בעא מיניה רבא מרב נחמן העלם זה וזה בידו מהו א''ל הרי העלם טומאה בידו וחייב והתם בפ''ג (דף כו.) נמי השיבו הרי העלם שבועה בידו וחייב התם שפיר דמהדר ליה לחומרא והא דמהדר ליה הכא לפוטרו משום דקסבר שגגת שבת עיקר דעיקר המצוה היא משום שבת:

חזינן אי משום שבת קא פריש כו'. פי' בקונטרס שאמרו לו שבת היום ופירש וקשה דשמא כי הוו אמרי ליה נמי מלאכה היא היה פורש אפי' לא יזכירוהו שבת אלא נראה לר''י דה''פ אי משום שבת קא פריש שאומר בעצמו דאי הוו מודעי ליה אשבת לבד היה פורש ואי הוו מודעי ליה אמלאכות לא היה פורש א''כ העלם שבת עיקר שהוא היה שכוח יותר ואי משום מלאכות פריש דשיילינן ליה ואמר דאי הוו מודעי ליה אמלאכות לא הוה צריך לאודועיה אשבת ואי הוו מודעי ליה אשבת הוה צריך לאודועיה אמלאכות הרי העלם מלאכות עיקר וחייב על כל אחת ואחת אבל כששניהם שכוחות בשוה מזה לא פשט כלום ולא בא רב אשי אלא לפשוט מקצת הבעיא כלומר לפעמים נוכל להבחין איזו העלמה עיקר ול''ג מה שכתוב בספרים ואי כי מודעי ליה אשבת אכתי צריך לאודועיה אמלאכות העלם מלאכות בידו כו' דלפי מה שפי' ר''י אכתי הוה צריך לפרושי וכי מודעת ליה אמלאכות לא הוה צריך לאודועיה אשבת אלא גרסי' ואי משום מלאכות קא פריש כו' וקאמר רבינא כלום פריש משבת אלא משום מלאכות כו' כלומר כיון ששניהם שכוחים במה שזה שכוח יותר מזה לא נפקא מיניה מידי אלא לא שנא ותרווייהו תבעי ורשב''א מקיים גירסת הספרים ומפרש דרב אשי בא לפשוט דהעלם זה וזה חייב אי משום שבת קפריש שהשבת שכוחה יותר העלם שבת בידו ואי כי מודעת ליה אשבת אכתי צריך לאודועי אמלאכות אפילו אי כי נמי מודעת ליה אמלאכות צריך לאודועיה אשבת דהוי העלם זה וזה חשיב כהעלם מלאכות וחייב וכן מוכח מדנקט לעיל אי משום שבת קא פריש והכא נקט אי כי מודעת ליה אשבת כו' והא דקאמר כלום פריש ממלאכות אלא משום שבת ה''פ אלא משום שבת ותהא שגגת שבת עיקר ולא מיחייב אלא חדא דבענין אחר לא הוה פריך מידי כיון דבשניהן שוה חייב על כל אחת:

תְּנַן: אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת, וְהָוֵינַן בַּהּ: מִנְיָנָא לְמָה לִי? וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁאִם עֲשָׂאָן כּוּלָּן בְּהֶעְלֵם אֶחָד — חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא הֶעְלֵם זֶה וָזֶה בְּיָדוֹ חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת — שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ הֶעְלֵם שַׁבָּת בְּיָדוֹ אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ — בִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת!

Traduction

The Gemara further discusses the matter from a different perspective. We learned in a mishna: The number of primary categories of prohibited labors on Shabbat is forty-less-one, which the mishna proceeds to list. And we discussed this mishna: Why do I need this tally of forty-less-one? Isn’t merely listing the prohibited labors sufficient? And Rabbi Yoḥanan said: The tally was included to teach that if he performed all the prohibited labors in the course of one lapse of awareness during which he was unaware of the prohibition involved, he is liable for each and every one. Granted, if you say that one who had a lapse of awareness of both this and that is liable for each and every one, it works out well. However, if you say that since one who had a lapse of awareness of this and that had a lapse of awareness with regard to Shabbat, and he is liable to bring only one sin-offering, under what circumstances can you find a case where one would be liable for unwittingly violating all thirty-nine labors? It must be in a case where, with regard to Shabbat, his actions were intentional, as he was aware that it was Shabbat, and, with regard to the prohibited labors, his actions were unwitting, as he was unaware that these labors were prohibited on Shabbat.

Rachi non traduit

עשאן לכולן. היינו העלם זה וזה בידו דהא לא ידע שבת במידי כיון דכל הלכותיה נעלמות ממנו אין חילוק היום משאר ימים:

אא''א כו' היכי משכחת לה. דניחייב איניש אכל חדא ע''כ בזדון שבת ושגגת מלאכות הוא דמשכחת לה והכא מאי זדון שבת איכא:

הָנִיחָא אִי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר כֵּיוָן שֶׁשָּׁגַג בְּכָרֵת אַף עַל פִּי שֶׁהֵזִיד בְּלָאו, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּיָדַע לֵיהּ לְשַׁבָּת בְּלָאו. אֶלָּא אִי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאָמַר עַד שֶׁיִּשְׁגּוֹג בְּלָאו וְכָרֵת — דְּיָדַע לֵיהּ לְשַׁבָּת בְּמַאי? דְּיָדַע לֵהּ בִּתְחוּמִין, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא.

Traduction

It works out well if he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan, who said: Once he was unwitting with regard to the fact that the punishment for his transgression is karet, even though he was aware that his action was in violation of a Torah prohibition and performed the transgression intentionally, he is considered to have sinned unwittingly. You find that possibility in a case where he was aware that performing labor on Shabbat involves violation of a Torah prohibition, but he was unaware that the punishment for violating that prohibition is karet. However, if he holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Lakish, who said: It is not considered unwitting until he was unwitting with regard to both the prohibition and karet, the result is that he is completely unaware of all the prohibited labors of Shabbat. The question then arises: With regard to what aspect of Shabbat was he aware? If he was completely unaware of all the labors prohibited on Shabbat, in what sense were his actions intentional with regard to Shabbat? The Gemara answers: He was aware of the halakhot of the prohibition of Shabbat boundaries, in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who holds that that prohibition is by Torah law.

Rachi non traduit

הניחא לר' יוחנן כו'. משכחת ליה שלא נעלמו ממנו אלא הכריתות ויודע הלאוין והיינו זדון שבת:

אָמַר רָבָא: קָצַר וְטָחַן כִּגְרוֹגֶרֶת בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת, וְחָזַר וְקָצַר וְטָחַן כִּגְרוֹגֶרֶת בִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת, וְנוֹדַע לוֹ עַל קְצִירָה וּטְחִינָה שֶׁל שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת, וְחָזַר וְנוֹדַע לוֹ עַל קְצִירָה וְעַל טְחִינָה שֶׁל זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת —

Traduction

Rava said: One who reaped and ground grain in the measure of a dried fig-bulk, the measure that determines liability for the labors of reaping and grinding on Shabbat, while in performing those actions he was unwitting with regard to Shabbat and intentional with regard to the prohibited labors. He was unaware that it was Shabbat, but he was aware that the labors were prohibited. And he did not realize that he had sinned until he again reaped and ground grain in the measure of a dried fig-bulk, while in performing those actions he was intentional with regard to Shabbat and unwitting with regard to the prohibited labors. He was aware that it was Shabbat, but he was unaware that the labors were prohibited. And afterward he became aware that he had performed the labors of reaping and grinding while unwitting with regard to Shabbat and intentional with regard to the prohibited labors. He set aside a sin-offering to atone for his sin, based on the principle that he need set aside only one sin-offering even though he performed two primary categories of labor in the same lapse of awareness. And afterward he became aware that he had performed the labors of reaping and grinding while intentional with regard to Shabbat and unwitting with regard to the prohibited labors. For performing two categories of prohibited labor unwittingly, reaping and grinding, one should be liable to bring two sin-offerings.

Rachi non traduit

כגרוגרת. שיעור הוא לכל איסורי מלאכות של שבת באוכלים:

קצר. כגרוגרת וטחן כגרוגרת בשגגת שבת וזדון מלאכות דלא מיחייב אלא חדא:

וחזר וקצר. כגרוגרת וטחן כגרוגרת בזדון שבת ושגגת מלאכות דמיחייב תרתי ולא נודע לו בינתים שחטא:

ונודע לו. אחרי כן על הקצירה ועל הטחינה כלומר או על זו או על זו וכ''ש על שתיהן:

(על) שגגת שבת וזדון מלאכות. והפריש חטאת וחטאת זו מכפרת על שתיהן דהא חדא הוא דמיחייב עליה:

Tossefoth non traduit

נודע לו על הקצירה ועל הטחינה של שגגת שבת וזדון מלאכות. פי' רבינו שמואל שנודע לו והפריש קרבן וקודם שנתכפר חזר ונודע לו על הקצירה וטחינה של שגגת מלאכות אבל אם לא נודע לו עד אחר הכפרה אין נגררין וצריכין שתי חטאות דלכ''ע כפרה מחלקת ודווקא הפריש קרבן אבל אם לא הפריש קרבן וחזר ונודע לו על קצירה וטחינה של שגגת מלאכות יביא איזה שירצה דבו תליא מילתא אם ירצה יפריש חטאת אחת על שגגת שבת ונגררין של שגגת מלאכות עמה או אם ירצה יפריש ב' קרבנות על הקצירה וטחינה של שגגת מלאכות ויגררו עמהן של שגגת שבת כדאמר רבא בסמוך אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד ונודע לו על אחד מהן כו' הביא קרבן על הראשון כו' אלמא אע''ג דנודע לו על הראשון תחלה הואיל ועדיין לא הפריש קרבן עליו אינו גורר האמצעי עמו כדי להתחייב קרבן על השלישי אלא אם ירצה יביא קרבן על האמצעי ויתכפרו כולן וא''ת דהשתא משמע דסבר רבא דאין הפרשות מחלקות מדנגררות של שגגת מלאכות עם של שגגת שבת והיינו כריש לקיש ורבא גופיה לא פסיק כוותיה בהחולץ (יבמות לו.) אלא בג' מקומות ומיהו מתוך פי' ר''ח שפירש דהלכתא כרבה רבו של אביי משמע דגרס רבה וכן משמע שמזכירו לפני אביי וכן בסמוך דקאמר מילתא דפשיטא לה לרבא ואביי ואפי' גרסי' רבא י''ל דלא איירי ביבמות אלא בדברים הנוהגים בזמן הזה מיהו תימה לר''י לקמן דמיבעיא לן אי פליגי בהפרשות מחלקות או לא תפשוט דבהפרשות פליגי דאי בידיעות פליגי אבל הפרשות מחלקות לכ''ע א''כ רבה ואביי דסברי הכא דאין הפרשות מחלקות כמאן וי''ל דאיכא למדחי דהכא מיירי שלא הפריש עד אחר שחזר ונודע לו גם על שגגת מלאכות והא דנקט ונודע לו על שגגת שבת היינו כלומר שלבסוף הפריש על שגגת שבת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source